שיק פתוח למימון חברות – יש דבר כזה?

כרוניקת המימון של רוב חברות ההייטק די דומה- גיוס ראשוני ממשקיעים קרובים (משפחה, חברים וכו’), מימון באמצעות אנג’לים, קרנות הון סיכון, ולאחר מכן אקזיט או הנפקה של החברה בבורסה לניירות ערך.  רוב חברות ההייטק יסיימו את חייהן לפני או אחרי השקעה של קרן הון סיכון, ומיעוט יצליח להגיע לאקזיט, וקל וחומר – לאקזיט מוצלח או ל-IPO.

הגם שכרוניקה זו מתאימה לרוב החברות, היא אינה המסלול היחידי הרלוונטי, ומסלול נוסף שמור לחברות שרוצות לגייס כסף משוק ההון מבלי להידרש לתהליך המתסכל של הנפקה ראשונית, וזאת באמצעות חברת “שיק פתוח”.

חברות “שיק פתוח” או בשמן היותר קונבנציונאלי – חברות SPAC (Special Purpose Acquisition Companies) הינן חברות “ריקות” ייעודיות המונפקות בבורסה, שגייסו כסף ממשקיעים או מהציבור, ושלהן מנדט מיוחד לרכוש חברה או חברות פרטיות, ולמזגן אל תוך “השלד הבורסאי” הקיים, במיזוג מלא (כלומר החברה הפרטית מחוסלת), במיזוג חלקי (בו מוחלפות מניות בין החברה הבורסאית ובין בעלי המניות של החברה הפרטית) או באמצעות הסדרים אחרים.

עסקת המיזוג בנויה כך שבעלי החברה הפרטית מקבלים תמורה במניות החברה הציבורית, החברה הפרטית מקבלת גישה למזומנים שבקופת החברה הציבורית, ובהשלמת עסקת המיזוג הופכת למעשה החברה הפרטית (בעקיפין) לנסחרת בבורסה.

רק לאחרונה, ולשם ביצוע עסקאות דומות פתחה לדוג’ ה-SPAC של ביל אקרמן בקמפיין לגיוס 4 מיליארד דולר ארה”ב, ו- Multiplan האמריקאית הודיעה על כוונתה להתקשר בעסקת מיזוג אל תוך SPAC.

הגם שהפרקטיקה נהוגה בעיקר בארה”ב אין מניעה ליישמה בישראל, ואולי יישום שכזה יעורר את שוק ההון הרדום בישראל, ויאפשר לדחות את לחץ האקזיט המופעל על יזמים רבים מידי.

 

פרסום זה נועד לשמש לצרכי מידע כללי ואין להתייחס אל פרסומו ו/או אל תוכנו כאל מתן ייעוץ משפטי ו/או להסתמך עליו בביצוע פעולה כלשהי.

כל הזכויות שמורות ליאיר עודי  – משרד עורכי דין ©