מאז שנחקק סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, הטילו רשויות המס מגבלות על חברות המבקשות להעניק אופציות ומניות לעובדים במסלול רווחי הון, המזכה את העובד (מקבל האופציות או המניות) בשיעור מס מוטב ו-“שטוח” (קרי שאינו פרוגרסיבי) של 25%.
במסגרת מגבלות אלו, אותן הטילה החטיבה המקצועית של רשות המיסים באמצעות חוזרים ופרסומים שונים, נקבע, בין היתר, שהענקת אופציות או מניות תחת סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, חייבת להתבצע באמצעות מניות המקנות זכויות הצבעה והשתתפות ברווחים שהינן דומות לזכויות של בעלי המניות הקיימים בחברה, שלא ניתן להקצות מניות המעניקות זכויות להשתתף ברווחים בלבד, ושלחברה לא תהיה זכות לרכוש מניות אלו, אגב סיום העסקתו של העובד, או בכלל.
בנוסף, עמדת רשות המיסים מאז ומעולם הייתה שאישור תכנית אופציות שהוגשה לרשות אינו אישור מהותי אלא טכני )בין אם באישור דה-פקטו ובין אם באישור אוטומטי כשחלפו 90 ימים ממועד הגשת התכנית(, ולרשויות המס זכות לפסול את תכנית אופציות של חברה בכל שלב, גם לאחר אישורה.
ביום חמישי, ה-4 ביולי, 2019, פרסם בית המשפט המחוזי בנצרת פסק דין, ולו השלכות מרחיקות לכת על פרשנות רשויות המס את סעיף 102, ועל אופן יישומו. פסק הדין החדש מתנגש באופן חזיתי עם גישת מס הכנסה בנושאים מהותיים אלו ובמספר נושאים נוספים, ומעניק וודאות רבה יותר לנישומים ולחברות המבקשות לתגמל את עובדיהן בתגמול הוני (קרי תגמול באמצעות מניות או אופציות).
בפסק דינו קובע בית המשפט, בניגוד לעמדתה של רשות המיסים:
- כי אין מניעה להקצות לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה מניות המזכות בדיבידנד בלבד (קרי מניות ללא זכויות הצבעה).
- בית המשפט דחה את טענת רשות המיסים לפיה הסיווג החשבונאי של תכנית אופציות – כתוכנית התחייבותית ולא הונית – שולל את זכאותה לבוא בגדר מסלול רווח הון. החלטה זו פותחת למעשה צוהר להקצאת מניות המבשילות רק אגב אירוע של “עסקה מהותית” (לדוג’ – מכירה, מיזוג או הנפקה של החברה), במסגרת סעיף 102 לפקודה. יצוין שעניין זה לא נידון במפורש בפסק דין זה, אך בהחלט ייתכן שעמדת בית המשפט תקשה על רשות המיסים ככל שזו האחרונה תבקש למנוע סיווג של אופציות המבשילות רק באירוע של עסקה או הנפקה תחת סעיף 102 לפקודה.
- עוד קובע בית המשפט, שמניות הפוקעות עם סיום יחסי עובד-מעביד, או שלמעביד זכות לבטלן, יכולות לבוא בגדר הוראות סעיף 102 לפקודה.
- בית המשפט קובע שאישור תכנית אופציות על ידי רשויות המס הינו אישור מהותי ולא טכני, ואלא אם תכנית האופציות כוללת אלמנטים שסותרים את ההוראות המפורשות של סעיף 102 לפקודת מס הכנסה – אישור של התכנית משמעו קבלתה על ידי רשויות המס, על האמור בה.
יהיה מעניין לראות כיצד תעכל ותגיב רשות המיסים לפסיקת בית המשפט, ואם תבחר היא לערער עליה או אולי לפנות להליך חקיקה שיסדיר את עמדת הרשות בנושאים השונים שהובאו בחוזרים המוזכרים לעיל.
פרסום זה נועד לשמש לצרכי מידע כללי ואין להתייחס אל פרסומו ו/או אל תוכנו כאל מתן ייעוץ משפטי ו/או להסתמך עליו בביצוע פעולה כלשהי.
כל הזכויות שמורות ליאיר עודי ושות’ – משרד עורכי דין ©
